https://www.mezritch.org.il/Activities/2000-2014/Abraham-Ggafni

מזריצאים יקרים שלום,

לפני כ 13 שנים בלחצם של אפרים סידון ומיכה פרידמן לקחתי על עצמי את תפקיד יו"ר העמותה. באותה תקופה העמותה

למעשה כמעט חדלה להתקיים. העיתון כבר לא הופיע מספר שנים , המבנה ברח' עבודה נמסר לשימוש עמותת "לילך"

ללא תשלום ולמעשה הפעולה היחידה שנותרה, הייתה האזכרה באולם העמותה, בהשתתפות כמה עשרות חברים בלבד.

מר נתן גרינברג ז"ל, היו"ר הקודם עשה כמיטב יכולתו, אך כל שקיבלתי ממנו הייתה רשימה לא מעודכנת של 80 שמות.

הועדים הקודמים התרכזו בעיקר בחיים בארץ' בציונות, ומשום מה נושא השואה היה משני.

הדבר הטוב שקיבלתי היו האנשים הנפלאים של הועד שתמכו בי ובכל רעיון שהבאתי.

הדבר הראשון ששינינו היה להעביר את האזכרה לאולם גדול ומאוורר.

הדבר הוכיח את עצמו מעל למצופה. מספר המשתתפים באזכרות גדל משנה לשנה. כיום מספר המשתתפים הוא מעל 250 .

בעזרת דר' ברזניאק הכנו רשימה מעודכנת של חברינו שכוללת מעל 400 שמות עם כתובות וכיום מטפל בה חברינו עודד בר.

באותה תקופה השתתפתי בהפקת הסרט "אמריקה קטנה" שנתן דחיפה גדולה להתפתחות העמותה.

אלה היו שנים גורליות להנצחת יקירינו.

מספר הניצולים הלך והתמעט ואתם נעלם חומר רב מתקופת השואה .

החלטתנו לכן לחפש לבקש ולפעמים גם ללחוץ על הניצולים שנותרו, שיספרו את סיפורם וקיבלנו מספר סיפורים מרתקים

שפורסמו בעיתון שלנו.

אחד הדברים שהעיק אלי היה איך מחדשים את הופעת העיתון. העיתון החל להופיע במזריץ' בשנות השלושים וחידש את

הופעתו בארץ ב-1970 . לי אישית ולאף אחד מחברי הועד לא היה שום מושג איך מדפיסים ועורכים עיתון.

ביקרתי בבתי דפוס שונים עד שהגעתי ל"דפוס לוי" שעזר לי עם הגרפיקה והדריך אותי וכך הצלחנו לחדש את הופעתו.

החל משנת 2004 (חוברת 44) מופיע העיתון כל שנה .

בחיפוש אחר חומר אוטנטי מתקופת השואה גילינו את הספר של מ.י. פיגנבאום.

עד כמה שידוע לי זה המסמך היחידי שנכתב בזמן אמת במזריץ' ושרד.

לא קלה הייתה מלכת התרגום, העריכה וההדפסה.

מהספר הודפסו כ- 200 ספרים כולם נמכרו והיום יש ביקוש מחדש לספר זה.

גם הצגת מזריץ' לא נולדה יש מאין.

באחד הימים קיבלתי טלפון מלייב גולדברג עם בקשה לבקרו. זה היה מספר חודשים לאחר שאשתו נפטרה.

בהגיעי לביתו הוא מסר לי של חבילה ניירות צהובים ומתפוררים כתובים באידיש, ועל שאלתי מה לעשות עם זה הוא ענה :

"עשה כרצונך".

מספר שבועות לאחר הביקור הוא נפטר.

הפיכת הניירות הצהובים להצגה הצריכה הרבה עבודה.

בתחילה מעטים חשבו שיש כאן חומר להצגה ואפילו אפרים סידון לא חשב שהחומר מתאים. לאחר זמן מה אפרים בהתייעצות

עם איציק וינגרטן שינה ואת דעתו ואת התוצאה תראו היום.

ההצגה מוצגת כבר מספר שנים.

גולת הכותרת של העשייה שלנו היא כמובן, הקמת האנדרטה "תפילה" של הפסלת יעל ארצי במזריץ'. גילויו בטקס רב רושם

ובהשמעת ”התקוה" וההמנון הפולני בכיכר. הישג שלא היה כמוהו במשך 500 שנים של התיישבות יהודית במזריץ'.

בטקס השתתפו כ 120 מזריצאים מכל העולם, עשרות נציגי שלטון הפולני, כולל הבישוף האזורי, ואלפי פולנים תושבי העיר כיום.

בשנות התשעים נסעה משלחת של הועד למזריץ' וראש העיר הבטיח להם להקים "משהו" לזכר יהודי העיר.

בינתיים הרבה מים זרמו בקשנה, הרבה ראשי עיר התחלפו וכלום לא נעשה.

הטפול בהקמת הפסל לקח כ 3 שנים, אלפי מיילים וטלפונים.

היה צורך להתגבר על הביורוקרטיה פולנית וישראלית.

לקחנו על עצמינו סיכון מחושב והזמנו את הפסל לפני שהיו לנו את כל האישורים מהפולנים.

המאבק העיקרי עם הפולנים היה על מיקום הפסל. בתחילה, הם לא הסכימו למקם את הפסל בכיכר והציעו מספר מקומות

אלטרנטיביים. אך אנו לא הסכמנו לשום מקום אחר.

היום בדיעבד רואים עד כמה ההחלטה זאת הייתה נכונה.

כל השנים האלה חשבנו שיש לנו חוב ליקירינו שנספו על קידוש השם ולא נותר בעיר שום זכר לקיומם. ואכן הרגשנו שהמשימה הושלמה.

חודשים רבים עברו עד שמועצת העיר מזריץ' ויתר המוסדות אישרו את הקמתו של הפסל בכיכר.

לשמחתנו, הפסל הוקם והיום הוא עומד במקום הכי יהודי שהיה במזריץ', במקום בו נרצחו אלפי יהודים ובמקום ממנו יצאו

יקירינו לקידוש השם.

אני מסתכל לאחור בסיפוק רב, העשייה של העמותה בתקופת כהונתי הגשימה חלום של רבים.

ברצוני להודות למאות מזריצאים שתמכו בי בכול תקופת כהונתי, הרגשתי את גלי אהבתם אלי בכל עת .

אני רוצה להודות לחברי הועד אלה שממשיכים ואלה שעזבו במשך הזמן.

תודה מיוחדת לשרית פרידמן ומרדכי יערי שתרמו רבות להצלחת העמותה.

קשה לי לתאר עד כמה שמח אני שזכיתי להכיר אתכם ולעבוד איתכם כצוות.

עברנו יחד רגעים בלתי נשכחים רגעים שאצור בליבי לעד.

הגיע הזמן לפרוש, בשבילי זו לא פרידה , זה הזדמנות לומר תודה.

לאחר 13 שנים בתפקיד יו"ר העמותה, אני מרגיש כי מיציתי את היכולות שלי ויש צורך להעביר את ההובלה לצעירים.

אני מאחל הצלחה ליו"ר החדש, ד"ר ברזניאק שנבחר פה אחד בישיבת הוועד ב-31.10.2011

א. גפני